הסדרת ארנונה למערכות סולאריות גדולות בגליל התחתון


מליאת המועצה האזורית הגליל התחתון אישרה את הוספת סיווגי הארנונה למערכות סולאריות גדולות בצו הארנונה לשנת 2027, בהתאם להוראות הדין ולהנחיות משרד הפנים.

חשוב להבהיר כבר בפתח הדברים: לא מדובר במהלך שנועד להכביד על תושבים פרטיים או על בעלי מערכות ביתיות קטנות. הסיווגים מיועדים בעיקר למערכות סולאריות גדולות, מסחריות ורווחיות ובפרט למערכות ששטחן עולה על 200 מ"ר.

המועצה רואה באנרגיה סולארית מהלך חשוב, חיובי ומבורך. לצד זאת, כאשר מתקיימת פעילות כלכלית משמעותית בתחומי הרשות, נכון שגם הקהילה המקומית תיהנה ממנה באופן מידתי והוגן.

למה המועצה נדרשת לכך?

סיווגי הארנונה למערכות סולאריות נקבעו כבר בשנת 2015 במסגרת תקנות ההסדרים במשק המדינה. מאז נדרשות הרשויות המקומיות לכלול בצווי הארנונה שלהן סיווגים ייעודיים למערכות לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. עד כה הסיווגים לא הופיעו בצו הארנונה של המועצה, וכעת המועצה נדרשת להסדיר את הנושא בהתאם לחובתה החוקית.

בדיוני המליאה הובהר כי מדובר בחובה חוקית לחייב בגין מערכות סולאריות, וכי אין צורך באישור השרים לצורך קביעת התעריפים במקרה זה, מאחר שמדובר בהטלה ראשונה של סיווג שלא הופיע עד כה בצו הארנונה של המועצה.

בחרנו בתעריפים נמוכים והוגנים

המועצה בחנה את טווחי המינימום והמקסימום הקבועים בחוק, לצד השוואה לרשויות אזוריות שכנות ובהן משגב, עמק יזרעאל, עמק הירדן ומגידו.

מתוך מדיניות אחראית ומאוזנת, המועצה בחרה בתעריפים נמוכים מאוד ביחס לסיווג הזה, ובחלק מהמדרגות אף מתחת לממוצע הרשויות שנבדקו. זאת מתוך רצון לשמור על הוגנות, תחרותיות ועידוד ייצור אנרגיה מתחדשת, לצד שמירה על הכנסות ציבוריות ראויות לטובת כלל תושבי המועצה.

המועצה אינה מזלזלת באף שקל שמשלם תושב, חקלאי או בעל עסק. דווקא משום כך נקבעו תעריפים מדורגים, מתונים ונמוכים — שמאזנים בין החובה החוקית, עידוד אנרגיה נקייה, שמירה על כדאיות כלכלית לבעלי המערכות, והצורך של הרשות המקומית לדאוג להכנסות שישמשו את תושביה.

למי זה רלוונטי?

החיוב רלוונטי בעיקר למערכות סולאריות גדולות ורווחיות:

  • מערכות סולאריות על גגות — רק מהשטח שמעל 200 מ"ר.
  • מערכות סולאריות שאינן ממוקמות על גג נכס.
  • קרקע תפוסה המשמשת למערכת סולארית.

כלומר, אין כאן מהלך שמכוון למערכת ביתית קטנה או לתושב שהתקין מערכת צנועה לצריכה פרטית. עיקר ההסדרה נוגע למתקנים גדולים יותר, המייצרים פעילות כלכלית משמעותית.

כמה זה באמת עולה?

על פי הדוגמאות שהוצגו למליאה, החיוב למערכות גג הוא נמוך במיוחד:

  • גג סולארי בשטח 250 מ"ר — כ־25 ₪ בשנה.
  • גג סולארי בשטח 500 מ"ר — כ־150 ₪ בשנה.
  • גג סולארי בשטח 1,500 מ"ר — כ־500 ₪ בשנה.
  • גג סולארי בשטח 5,000 מ"ר — כ־1,050 ₪ בשנה.

גם במערכות קרקעיות גדולות יותר, התעריפים נקבעו במדרגות מדורגות ומתונות, בהתאם לגודל המתקן.

המרחב הכפרי כשותף ביעד לאומי

הגליל התחתון הוא חלק מהמרחב הכפרי של ישראל — מרחב שמחזיק בתוכו חקלאות, שטחים פתוחים, יישובים, מבני משק, תשתיות וקהילות. לאורך השנים, המדינה נשענה על המושבים, הקיבוצים והיישובים הכפריים כמי שמנהלים בפועל חלקים נרחבים מהקרקע החקלאית ומהשטחים הפתוחים, מתוך מנדט של חקלאות, התיישבות ושמירה על הקרקע.

היום מתווסף לכך תפקיד לאומי נוסף: ייצור אנרגיה מתחדשת. מערכות סולאריות רבות מוקמות באופן טבעי דווקא במרחב הכפרי — על גגות לולים, רפתות, מבני משק, מחסנים חקלאיים ולעיתים גם בשטחים פתוחים המותאמים לכך. המדינה מאפשרת ומעודדת זאת מתוך הבנה שעצמאות אנרגטית ואנרגיה נקייה הן אינטרס לאומי חשוב.

המועצה רואה בכך מהלך חיובי ומבורך. ייצור חשמל מאנרגיית השמש מחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל, מפחית תלות במקורות אנרגיה מזהמים או חיצוניים, ותורם לקידום אנרגיה נקייה יותר. בגליל התחתון, שבו קיימים מרחבים חקלאיים, מבני משק וגגות גדולים, יש לכך פוטנציאל משמעותי גם עבור בעלי הנכסים וגם עבור המרחב כולו.

אתה מרוויח, הקהילה מרוויחה, המדינה מרוויחה

כאשר מערכת סולארית גדולה מייצרת הכנסה, כולם מרוויחים: בעל המערכת נהנה מפעילות כלכלית, המדינה מקדמת ייצור חשמל נקי וביטחון אנרגטי, והקהילה המקומית נהנית מהכנסות שמסייעות למועצה לספק שירותים, לפתח תשתיות, לחזק חינוך, ביטחון, קהילה ומרחב ציבורי.

כך רשויות מקומיות מכלכלות את עצמן בין היתר: באמצעות הכנסות מפעילות כלכלית ועסקית המתקיימת בתחומן. במקרה הזה מדובר בפעילות מבורכת, ירוקה ורווחית — ולכן ההסדרה נעשית בתעריפים נמוכים, מדורגים והוגנים, מבלי לוותר על העיקרון שלפיו גם הציבור המקומי צריך ליהנות מהערך שנוצר במרחב שלו.

המרחב הכפרי אינו רק המקום שבו מייצרים מזון ושומרים על הקרקע; בעידן הנוכחי הוא גם שותף מרכזי בייצור האנרגיה הנקייה של ישראל. וכאשר ערך כלכלי נוצר במרחב הזה — טבעי, נכון והוגן שגם הקהילה המקומית תיהנה ממנו.

מדיניות אחראית, לא הכבדה

המטרה אינה להעניש יזמות ירוקה, ואינה להכביד על תושבים. להפך: המועצה מבקשת להסדיר באופן אחראי, מתון והוגן פעילות כלכלית ירוקה ורווחית, בהתאם לחובתה החוקית ומתוך ראייה רחבה של טובת הציבור.

המועצה תמשיך לעודד פיתוח, חדשנות ואנרגיה מתחדשת במרחב הגליל התחתון, לצד שמירה על איזון נכון בין בעלי המערכות, היישובים, החקלאים, הקהילה המקומית והאחריות הציבורית של הרשות כלפי כלל תושביה.